שייך לכולם?

כמה עבדנו על האישור כדי לקבל את הזכות המיוחלת.
הסברנו למה מיועד הקמפיין, 
מהו הרעיון שעומד מאחוריו ומדוע זה מתאים בול דווקא עם איינשטיין.
אפילו רבנו על הגודל של הקרדיט בצד.

 בסוף המודעה הזו יצאה באישור האוניברסיטה העברית בירושלים,
 שלמור אבנון עמיחי 2011, קמפיין מרצדס Left Right Brain 

 אך כנראה שמהיום (לפחות בקליפורניה) איינשטיין הופך שייך לכולנו 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פלאפל מוסקו - הקמפיין של המדינה

הכל התחיל כשחשבתי שהרדיו החליף תחנה לבד, מהמוזיקה המשובחת של 88FM לאיזה רדיו מקומי: הרי מי מפרסם לעזאזל פלאפל ברשת הזו? המחשבה השניה היתה שהמצב 88FM באמת קשה: כל כך קשה, שמנהל המכירות החליט להתרסק על פלח שוק חדש של לקוחות ירודים: הבא בתור הוא סוס או הסביח של עובד. האסימון נפל סופית אחרי שפנו אלי חברים שונים בתמיהה - מה הופך פלאפל למפרסם המוביל ברשת ב' וגרורותיה, ועוד המון קישורים ותהיות שונות ברשת . מוסקו הוא קמפיין נוסף מאותם הקמפיינים הדמיוניים שמטרתם היא המדיה ולא התוכן: מתן בולטות למדיה עליה מפרסם פלאפל מוסקו (קול ישראל), כאשר הפלאפל הוא רק הטיזר, הקרס, הקטליזטור ליצירת שיחה, כמו קמפיינים אחרים שנעשו כאן בעבר: לימונענע - מותג משקאות דימיוני (אז - 1997) שפרסם את חבילת הפרסום על גבי אוטובוסים בגוש דן ("מה זה ירוק, בולט ושורץ בגוש דן?"), או לחילופין - קפיין ששכנע אותנו... שהפרסום באינטרנט עובד (היו ימים כאלה?) אז ככה: כשאתם רעבים, אל תלכו לחפש את מוסקו. הוא לא קיים: אבל אם אתם רעבים באמת - לכו ותקימו מיד את "הסניף המקורי של פלאפל מוסקו": עם כמות החשיפה שכבר ק
המשך לקרוא

בשבחה של פשטות

תמונה
עד כמה הסיפור והתובנה חשובים בקמפיין ובמסר פרסומי - אין צורך להסביר ולנמק. איך עושים את זה - זאת כבר שאלה אחרת: איך מבשרים לעולם שיש לנו משהו ביד ששווה לדבר עליו? באיזו דרך? לעיתים נראה כי הדרך הראשונה בה בוחר מפרסם לייצר סיפור מוצלח היא הדרך הבנאלית, הקלאסית, זו שכולם מכירים - כמו למשל השימוש טלוויזיה. תראו את עולם הפרסומות בסופרבול ( ותודה לשלמור ): תקציבי עתק, הפקות מתוחכמות (וכאלו שלא) - והכל כדי "לייצר את הסיפור": לגרום לצרכן לזכור, להעביר הלאה, לצרוך את המותג. אז כהוקרה לחשיבה אחרת (שלמרבה השמחה הולכת ומתפתחת ברשת), הבאתי תזכורת שאהובה עלי במיוחד, למהלך פשוט בצורה קיצונית שהשיג פי כמה ממטרותיו, וזאת בתקופה בה brand היה מושג נורדי עתיק מעולם החוואות, טוויטר היה עדיין ציוץ של ציפור, והאופנה היתה לגלות את העולם: שנת 1913. שקלטון, החוקר המהולל שמעוניין לגייס משלחת לקוטב הדרומי, מפרסם מודעת אינצ' בכמה מעיתונ י לונדון, ומצליח לעורר מתרדמת 5,000 גברים חסונים שמעוניינים בג'וב החלומי הבא (מתוך המודעה): "דרושים גברים למסע מלא סכנות. שכר זעום, קור עז, חודשים ארוכים
המשך לקרוא

אז כך נראית עבודתו של פלנר

תמונה
לפחות פעם בשבוע יוצא לי להתקל בשאלה הבאה - מה בדיוק אתה עושה? מה זה פלנר? ואז אני פותח בהסבר זריז ומשופשף על תהליכי עבודה - תוצרים - קריאייטיב - ניהול - branding - זיקוק מסרים - מיצוב, עד שהמאזין (שלרוב לא מגיע מעולם הפרסום) מאבד סופית את הקשב... די. לא עוד. אסף התותח הכיר לי את המודעה שהיא ויז'ואל נקי ונכון, שיכול סוף סוף לתאר בצורה מדויקת את העבודה שלי. מה, עדיין לא ברור עכשיו מה פלנר עושה?
המשך לקרוא