strategic-navigation

האינטרנט מלא בפרסומות קטנות ועצובות מאוד, שמפצירות בנו לעצור את התחממות כדור הארץ לפני שיהיה מאוחר מדי, כמו למשל הפרסומת הזו: והזו משהו מציק לי בפרסומות האלה. הן חשובות, הן מרגשות, הן חזקות, אבל הפרסומות נעצרות במדרגה הראשונה - מודעות לנושא, כאשר נדמה לי שהבנו כולנו את העניין, וכבר הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא - צעדים מעשיים כלשהם. נכון. הנושא הזה כל-כך מורכב ובעיקר נוגע לשלטונות, אך קמפיין שיפצח את השלב הבא (למשל - הצגת 5 צעדים שחוסכים X ועושים Y), יתרום משהו ממשי, שרבים מחכים לו.

בכנס חדשנות של SIT בו הייתי לא מזמן בנושא "פיתוח ובר-קיימא" (או משהו כזה), נוכחנו לדעת שפיתוח עסקי יכול להשתלב מצוין עם שמירה על הטבע. אבל היות ואמר כבר איזה חכם קדמוני שלנו - "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (ותראו איזה ביש - לאף אחד אין מושג מי אמר את המשפט הזה) - תקראו את הדברים בעצמכם ועל עוד בבלוג החדש של SIT. שווה להכיר, שווה לקרוא: המון ידע וכיווני חשיבה מרעננים: http://www.sitsite.com/blog/

ערב ראש השנה, וקמפיינים רבים של צדקה ועזרה לנזקקים רצים ברחובות, כאשר רוב העמותות מפרסמות בצורה שמרנית למדי: פרסום בערוצי המדיה הרגילים, בקשה קלאסית לתרומה, מס' כרטיס אשראי ... וזהו. אך תראו מה קורה שמחברים תובנה צרכנית לצורך אמיתי וכואב, לבין מחשבה יצירתית ופורצת גבולות: UNICEF , אולי ארגון העזרה הגדול בעולם, ניצב בפני בעיה חמורה: המים המזוהמים במדינות העולם השלישי גורמים לתמותה אדירה, לעולם לא אכפת - ומה שצריך הוא כמובן תקציב (ויצירת מודעות לבעיה). במהלך מבריק שנערך בשנתיים האחרונות, החליטה חברת הפרסום DROGA5 לפרסם את הצורך למים באמצעות מים, ופשוט למתג - מי ברז רגילים. במהלך תקשורתי ענק, כאשר על כל כוס מים פשוטה במספר עצום של מסעדות וחברות נתרם דולר אחד, נעשתה הסטוריה: נאספו סכומי עתק, נוצרה חשיפה אדירה, וכמובן - ניצלו חיים. פירוט נרחב יותר וסרט מצוין על המהלך תמצאו כאן .

גופי אופוזיציה שונים חיים על שלילת הצד השני, וכטקטיקה תקשורתית, וקל וחומר כאסטרטגיה - זה בסדר גמור שאתה נגד. אבל כשאין לך אלטרנטיבה וכשאתה לא מציע משנה סדורה, אסטרטגיית הנגד הופכת לחרב פיפיות, חוזרת כבומרנג אל נושא המסר, ומשאירה טעם מר בפה: יופי. הצלחתם להפחיד אותי. מה עכשיו? ולמה אני כותב על זה בכלל? לאחרונה הפסידה החברה להגנת הטבע במאבק סביבתי שנוי במחלוקת אליו יצאה בחבל לכיש, ומאבק חשוב פי כמה שהולך וקורם עור וגידים - על עתיד הערבה, עלול לזכות בהפסד דומה, וחבל. ומהי באמת טקטיקה אחרת עם סכויי הצלחה גדולים יותר? תכנית גרנדיוזית פי כמה מישוב קטן בחבל לכיש - תכנית ספדי, נבלמה בזכות אישה אחת חרוצה ואסטרטגיה של אלטרנטיבה: נעמי צור הקימה את "ירושלים בת-קיימא" - קואליציה בת 60 ארגונים וועדי פעולה ברחבי הבירה, שבדקו דונם דונם את קרקעות ירושלים, הציעו אלטרנטיבות להכחדת הטבע האחרון של העיר, ולבסוף - התכנית ירדה מהפרק. ואפרופו נגטיב, גרינפיס, האחות הגדולה והמיליטנטית מהעולם הגדול, לוקה גם היא באלימות יתר במסרים שלה (דוגמה בסרטון הבא. לא מומלץ להורים), מה שגורם לי לקוות שימצאו כבר ...

קשה להעביר את תחושת הדחיפות שקיימת בסוגיית התחממות כדור הארץ. אנו נמצאים בתוך בשעון חול שהלך ואוזל, וסביבנו הולך וגובר השרב. בתוך כל המאומה הקיימת ומהומה העתידית לבוא, לאדם הפרטי קשה מאוד לבצע פעולות ממשיות למניעת התחממות הכדור. למרות זאת, האתר הבא (בעברית) מפרט סדרת פעולות מינימליות שאנו יכולים לעשות, ואילו חוץ מיוזמה ברוכה זו, הולך ומתגלגל בעולם רעיון המסחר בפחמן דו חמצני , שמקזז בין גופים המעוניינים לחסוך בפליטת הפחמן לבין אלו שעשו / יעשו זאת(כמה שזה נשמע הזוי - לכל חוסר יש ביקוש, גם אם זה ברכישת מכסת גז וירטואלית). ואחרי הכל, קבלו את הסרט של גרינפיס שמעביר בחדות את תחושת הזמן ההולך ונעלם בנוגע להתחממות כדור הארץ.

בביצת הפרסום נולד החודש צפרדע ירוק, שבעיני הפך מיד לנסיך: מקאן גרין . משרד פרסום שיתמחה בפרסום ירוק ואקולוגי, כאשר כל רוחות השמיים מרמזות שלשם הולך העתיד: התפתחות תעשיית ה-"גרינטק", משבר האנרגיה ואפילו הנובל של אל גור. וחוץ מהכל, פשוט אין לנו ברירה. העתיד חייב להיות ירוק יותר, גם בפרסום. מזל טוב. (ולא, לא שכחתי, אל דאגה. בפעם אחרת אכתוב על הכסות הירוקה והשקרית שעוטים עליהם תאגידים רבים כדי להטעות את הצרכן התמים, משל היו זיקית)

לאחר הפעילות המדליקה באוסטרליה, שעת כיבוי האורות מגיעה לישראל . אלה מה, ישראל אינה אוסטרליה, והמודעות הסביבתית כאן נמוכה באופן משמעותי מהאי הגדול בעולם. והיות והמדיום הוא המסר, חשבתי שניה על המסר הזה של לכבות את האור לשעה, וראבאק, כשצריך להעביר להמונים מסר של אסון מתקרב, הדבר האחרון שצריך לעשות זה להראות שהתשובה לאסון שאנו מביאים על עצמנו זה ללכת אחורה, ולהפסיק להשתמש בחשמל. זה לא יעודד שום צרכן, וישאיר את הירוקים בזירת הקקיוניות. אבל היות והתחממות כדור הארץ והכחדת החיים עליו בוערת בדמי (בבגרות באקולוגיה שעשיתי אי אז, נדמה לי שהיינו הראשונים בישראל להחשף לאיום של עליית מפלס הים, ולא תמיד היינו בטוחים שהמרצה מחובר לרצפה) והיות ועדיין לא הבאתי רעיון טוב יותר, אני מוצא את הרעיון הזה כברירת מחדל טובה גם בישראל, שלפחות תעורר סימני שאלה גדולים - והלוואי, הלוואי, תגרום לכמה שיותר אנשים לרכוש רכב היברידי, למחזר, לעשות קומפוסט וגם סתם לצאת החוצה לטיול קטן (על אופניים, כמובן) שווה צפייה: סרט קטן ומהודק על הפרויקט באוסטרליה (יש תרגום)