strategic-navigation

לפעמים מגיע רעיון מבריק לקמפיין עבור לקוח כלשהו. לפעמים הלקוח מביא בעצמו איזושהיא פריצת דרך, ואז מתחילה החשיבה: זה טוב? זה עונה על הבריף? אולי כדאי לבדוק וללכת על קרקע יציבה? אז בוחרים מכון מחקר ומתודולוגיה, ומגייסים 12 צעירים לפני פסיכומטרי / חרדים בלי רשיון אך עם משיכה עזה לרכב / נשים בנות 30+ שמדברות על האודם האהוב עליהן, ומרוב שכל שנשפך שם לא רואים ת'רצפה. ולפעמים, (אולי בדרך כלל) מאבדים לגמרי את הקרקע. ותודה לירדן לוינסקי ולקולקטיב על הבלוג המשובח

לא מזמן הכירו משרדי הפרסום שותף חדש, צעיר ורענן, שגילה קהל צרכנים שצריך ואפשר לדבר איתו קצת אחרת. t eenk , משרד פרסום המתמחה בבני נוער, לא המציא את הגלגל, אבל מדבר אל בני נוער בשפה שלהם ובגובה העיניים, ובשילוב עם טכנולוגיה מקורית הוא עושים זאת מצוין. אבל לפני הכל, teenk הבינו שעל מנת להגיע לקהל צרכנים חדש ורענן, קודם כל יש לדבר איתו, ולהבין אותו היטב. נראה, כי בעידן הסטטוס קוו של משרדי הפרסום, יש מי שמצליח למצוא קהל חדש, שפה וכלים חדשים, ולהגדיר קהל צרכנים שמצטרף לקהלים מוגדרים אחרים, כדוגמת שאר הפרסום המגזרי - חרדי, רוסי וערבי. בשקט בשקט, בלי שאף אחד שם לב, ולצד שאר המגזרים, קיים כבר שנים רבות מגזר רביעי, שנמצא בכל מקום, רואה ואינו נראה, ולא מקבל שום יחס משמעותי - המגזר הדתי לאומי: 18% מאוכלוסיית המדינה, 180,000 בתי אב, כוח קניה גדול, משפחות גדולות הצורכות מותגים. לכאורה, מדובר בקהל צרכנים גדול ומשמעותי, אך קהל זה לא זוכה כלל ליחס מהמפרסמים וממשרדי הפרסום, שהרי - מה פתאום עוד מגזר'? הרי הדתי הלאומי רואה טלוויזיה, קורא ידיעות, שומע גלי צה"ל ונמצא בכל מקום - מדוע להגדיר אותו כק

כמה ילדות שיגעו את מערכת המשפט לאחרונה בסרבם להזדהות ולהכיר במערכת ששופטת אותן, ועזבו שנייה בבקשה בצד אם זה נכון / מוסרי / אחראי / ילדותי / מטופש / הזוי / קיצוני. זה לא העניין לפחות כרגע. הילדות האלה הזכירו לי משהו ששמעתי פעם מהדר גולדמן על מעגלי ההשפעה בתרבות הצרכנית (הוא דיבר על לונדון, אני מדבר על חברון..). הילדות הצעירות האלה, בין אם נרצה בכך ובין אם לא, הן TS (טרנד סנטרס למתקשים) של הצרכן המוגדר גיאוגרפית כמתנחל, החל מהדעות הפוליטיות ועד למוצרי הצריכה, וזה עובד בדיוק כמו בעולם הגדול. כך למשל בבגדים - הן משפיעות על האמהות שלהן ברמת המותג (בד"כ מותגים מקומיים שלא ירדו לכיכר המדינה כמו 'בית עין' 'הילה' ועוד), ואילו הצעירים מובילים במותגי פרמיום מעולם האתגרים והטיולים, אבל זה כבר לפעם אחרת, בתוספת החידה - מהם מקורות ההשפעה שלהם..

SIT. חשיבה יצירתית שיטתית, היא המצאה גדולה שכדאי מאוד לשלוט בה, ושיצא לי להכיר לכמה דקות בבצפר ולהרחיב מקריאה עצמאית, וזוהי בעצם שיטה מסודרת, מתודית, להוצאת המקסימום מהמינימום, דווקא כאשר אתה תקוע בתוך הקופסה לקראת יצירת קריאייטיב או פלנינג טוב, או סתם זקוק לרעיון מנצח. תשתמשו בזה, תלמדו את זה. זה יעיל, זה פורץ דרך. כנסו תראו את האתר, וכדאי גם להציץ בהזדמנות בספר "למה לא חשבתי על זה קודם" ( וגם בזה ), שמגלה שיטות חשיבה אחרות (שלא קשורות דווקא למוצרים) ומקוריות לפריצות דרך.

כן (למי שכבר הספיק לשאול אותי), יש גרסה מצויינת בעברית בהוצאת בבל, וקבלו גם ביקורת מעולה על הספר , ועוד אחת

במדבר יהודה לפני חודש, על הר קנאים בשש בבוקר, חשבתי על השבילים במדבר, מה הם אומרים. מלמעלה אתה רואה קו דק נמשך, הרחק הרחק, מנוקד לעיתים רחוקות בכמה אבנים בולטות. מלמטה, בגובה האדמה, לא תמצא את השביל אם אתה לא מיומן, לא מקשיב. שביל במדבר מצריך עיניים שיודעות לזקק שורה של אבנים וקצת עפר כבוש למסר מאלפי הנוודים, הגמלים, הצבאות והמטיילים, שבחרו לצעוד כאן ולא 100 מטר שמאלה. כי קצת ימינה מדי, קצת שמאלה מדי, לא סומך על העבר, לא משתדל לזהות את העתיד, זה מתפתח מהר מאוד למשבר.

בשבת קראתי שוב (בפעם המי יודע כמה) את הספר NO LOGO של נעמי קליין, ספר חובה לכל מי שעוסק בעיצוב תודעת ההמון, ומוכן להכיר גם בנזקים שהוא עושה. הספר הזה הוא קול בודד ומצפוני בעולם קפיטליסטי- תאגידי, שמוכן למכור את אמא שלו תמורת עוד ציון בפרמטרים של המותג. בחרתי לפתוח בפוסט הזה לא במקרה. עיצוב תודעה, כך אני קורא לפלנינג ברמות המשובחות שלו, מחייב אחריות, ביקורת עצמית, ויכולת להעלות ספק גם בבטוח מכל. אני מקווה שהתכונות האלה ילוו אותי תמיד. קישור: http://www.naomiklein.org/main