ההחמצה הגדולה של אמסלם
את הפוסט שלפניכם כתבתי שבועיים לפני הבחירות ואני מפרסם עכשיו,
כאשר הזמן הוא פרספקטיבה מצוינת:
כאשר הזמן הוא פרספקטיבה מצוינת:
תוצאות הבחירות הוכיחו בבירור כי העולם הדיגיטלי בדגש פייסבוק היה המפתח להצלחה בבחירות - ולהחמצת הבחירות הגדולה של אמסלם, שהיו לו כל הנתונים להצליח ולהשתחל לכנסת. ההסבר לפניכם.
* * *
העולם הדיגיטלי משנה מהיסוד
את מערכת הבחירותתתארו לעצמכם את מערכת הבחירות הנוכחית ללא
פייסבוק:
ספק אם הייתם זוכים להכיר מקרוב את הפנינים של יאיר לפיד בעמוד הפייסבוק (טוב,
ביי), לראות (שוב ושוב) את בנט נכנס בביילין, לקבל במייל (שוב) את הסרטון 'אלקין
סטייל' ולצפות באינסוף פארודיות, פרסומות, שיתופים, סרטונים, סטטוסים וממים על
נבחרי הציבור לקראת הבחירות לפריימריז ולכנסת.
ברוכים הבאים למערכת הבחירות מודל 2013: המודל
השיתופי. בשונה ממערכות בחירות קודמות, השיתופיות הדיגיטלית הכוללת בעיקר את
פייסבוק וגם את אינסטגרם וטוויטר, מחייבת מהפוליטיקאים להפשיל שרוולים ולדבר איתנו
- הבוחר הפוטנציאלי - בגובה העיניים, בצורה ישירה ובלתי אמצעית הכוללת גם רגעים
אינטימיים וחוויות אישיות. נכון, לא בטוח שבן גוריון היה מצליח להיבחר כיום, אבל זאת
המציאות במאה העשרים ואחת, ומי שלא מסתגל אליה לא מייצר שיחה – וממילא נעלם
מהרדאר.
במקביל לעידן השיתופיות, אנו בעידן בו החיפוש אחר 'גיבור' (במשמעות הכי גולמית של המונח), הפכה לרלוונטית יותר מתמיד: אנו רואים הרבה פחות מאבק בין מפלגות, גושים או רעיונות ופוגשים הרבה יותר אייקונים פוליטיים שמאחוריהם מסתתרת מפלגה, החל מיאיר לפיד ועד לציפי לבני ואחרים. את הסיבות הסוציולוגיות לתופעה נשאיר לפעם אחרת.
במקביל לעידן השיתופיות, אנו בעידן בו החיפוש אחר 'גיבור' (במשמעות הכי גולמית של המונח), הפכה לרלוונטית יותר מתמיד: אנו רואים הרבה פחות מאבק בין מפלגות, גושים או רעיונות ופוגשים הרבה יותר אייקונים פוליטיים שמאחוריהם מסתתרת מפלגה, החל מיאיר לפיד ועד לציפי לבני ואחרים. את הסיבות הסוציולוגיות לתופעה נשאיר לפעם אחרת.
החמצת הבחירות, חוסר מימוש של פוטנציאל קיים |
כשמגמות אלו נפגשות יחד, נוצרת הזדמנות גדולה - או החמצה גדולה, תלוי איזה פוליטיקאי אתם:
הרב אמסלם יצר עמוד למפלגת 'עם שלם' שזוכה לכמות
לייקים עצומה (92,000 נכון לרגע זה) – אך לא השכיל עד כה לייצר שיחה ישירה ובלתי
אמצעית עם הבוחרים שלו: יחס ההמרה בין 'לייק' לבין מדד שיחה פעילה ושיתופי התכנים
שהוא יוצר הוא נמוך מאוד, ורק 5,000 איש 'מדברים על זה': הוא כמעט ולא כותב
סטטוסים בעצמו ובצורה ישירה ועממית, מתקשה לרדת לגובה העיניים וממילא לייצר
אמוציות – ושיתוף תכנים.
לעומתו, ראו שני פוליטיקאים המתקשרים רוב הזמן בעצמם עם הגולשים,
והתוצאות ניכרות: יאיר לפיד זוכה ליחס 107,000 לייקים לעומת 18,000 'מדברים על
זה', ואילו בנט מוביל את השיחה ברשת עם 86,000 לייקים ו-73,000 איש ש-'מדברים על
זה'. ככה זה כשאתה משלב בין מסר קליט וברור, לקשר ישיר ובלתי אמצעי לבוחר
הפוטנציאלי שלך.
השיתופיות לא הומצאה אתמול, בטח שלא במזרח התיכון:
עוד לפני שהומצא המחשב והודפסה המפה הראשונה, מצאו במדבר את הדרך
בעזרת רוּגוּ'ם: מספר אבנים המונחות זו על זו - הטכניקה הקדומה ביותר לסימון הדרך
במדבר, ומי שלא מודע לקיומה יחמיץ בקלות את הגישה לנקודת מים עלומה או לשביל עוקף
מצוק. מידע שמישהו שכבר עבר באותו השביל שיתף והשאיר לבאים אחריו.
לסיכום, אתם מתכננים קריירה פוליטית או סתם רוצים
לגרום לשיתוף? שמרו על הכלל הכי בסיסי של הרוג'ום: תבחרו מסר אחד, שימו אותו במקום
בולט - והפכו אותו לקליט ופשוט להבנה. רוצים להתקדם מתקופת האבן? תייצרו שיחה
אמוציונאלית, ישירה ובגובה העיניים – ואת ההצלחה שלכם נראה גם בלייקים, וגם בקלפי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה