אידרא: כאן בונים מותג

מתי בפעם האחרונה קניתם נעליים או בגד בחנות שכונתית במרכז העיר שלכם?
סביר להניח שעבר זמן. פשוט כי החנות נעלמה, או שאתם כמו שאר צרכני ישראל, פניתם לקניון הקרוב וקניתם בקסטרו, גולף, גאפ או ב- M&H, והופ - נעלמתם בהמון: אתם כמו כולם. אז ממש לתוך העולם השיווקי הזה שמקיף את כולנו ושלכאורה אבוד מראש - נולדה אידרא: חנות בגדי גברים מעוצבים, שנותנת קרב קטן, צנוע ומיוחד למותגים הבולעניים סביבנו.

נעים מאוד: מותג נולד

אביתר, חבר יקר שהקים את החנות, הקים צוות פעולה בו הוגדר תפקידי כפלנר+קופי, מירב כמעצבת, ויצאנו לדרך. ראשית כל, אמרנו באידרא "שלום-נעים-מאוד" לצרכנים העתידיים בעזרת מודעת השקה - ובעזרת תובנה חשובה: הצרכן הקלאסי שלנו לא תמיד מרגיש נוח עם המותגים ההמוניים, וכאשר הוא לבוש איך שנכון לו, פשוט טוב לו. בנוסף - יצאנו מנקודת הנחה, לא לכל צרכן מיועדת החנות: אם טוב לך בקסטרו, סביר להניח שאפילו תפספס את הפרינט, שיועד לצעירים שמחפשים תרבות לבוש מעט אלטרנטיבית.

מה קורה כשקמפיין מצליח יותר מדי

אידרא נולדה מראש כמותג: לא חנות סיטונאית של בגדים סוג ב' מהודו, אלא מותג עם אמירה ברורה, עצמאית, ומסר שאפשר להגדיר "מחתרתי" אל מול הסחף של המותגים הגדולים - מסר שפגש צרכנים רבים שפשוט חיכו לחנות שכזו, ובאו לקנות. אבל ההצלחה בהשקת המותג ערבבה מעט את הקלפים ואת התכנון העתידי: אחרי קמפיין ממוקד - רוב הסחורה פשוט נגמרה בחנות הרבה מעבר ללוח הזמנים המתוכנן...

במקום לאכזב - להתחבר למותג

אין שגיאה יותר גדולה מאשר לאכזב את הצרכן שלך: לסגור את החנות? לסגור חלקית? להשאיר פתוח, ולקוח יגיע ולא בטוח שימצא את מה שהוא מחפש? דילמה אמיתית. לבסוף, לאחר סיעור מוחות ארוך במיוחד, מצאנו בזהירות את שביל הזהב: החנות תיסגר בדיוק לתקופת "שלושת השבועות", תקופה בה צרכנים רבים מקהל היעד ממילא לא יגיעו לחנות, והצגנו מודעה שמודיעה על סגירה זמנית של החנות, אך בצורה לא שגרתית: במקום להתנצל על הסחורה שנגמרה - פשוט הכרזנו על רענון והזמנו את הלקוחות למסיבה חוויתית שתערך בקרוב, ובכך הענקנו ללקוחות הזדמנות לחוויה ברוח המותג.

עם מותג שכזה, לא מגיע להם?