הגאונות של השם

בעולם השיווק והפרסום, כל המאמצים מוכוונים להעביר מסר כלשהו. אך הגאונות האמיתית היא להעביר את המסר אותו אנו רוצים להעביר - ללא מילים כלל וכלל. כאשר שם החברה או עמותה הופך לדגל, והופך לנושא המסר שלשמו הוקם הארגון.

לתחושתי, מעטות החברות המסחריות שעושות שימוש בשם המגדיר את עצם פעילותם (למעט שם גנרי של חברה או מותג - כמו טיטולים, ג'יפ וגרבר - חברות שהמציאו קטגוריה, ודוגמאות בודדות כמו "החברה להזזת הרים"), ואילו עמותות הנושאות דגלים אידיאולוגיים שונים ומשונים - ואולי דווקא משום כך - עושות זאת היטב.

אז הנה כמה שמות של עמותות ההופכות את השם למסר - ובהצלחה: מניתוח פשטני נראה כי השמאל חזק יותר בשמות העמותות, ואילו הימין (וזה כבר לפוסט אחר) – טוב יותר בסטיקרים: ארגוני שמאל - שלום עכשיו, שוברים שתיקה, יש גבול, עיר עמים, יש דין, אומץ לסרב, מחסום WATCH ועוד. לעומת השמאל, הימין מתקשה משום מה ליצור שמות עם אימפקט ברור וחד משמעי (ואגב – גם כמות העמותות אצלו זניחה) והוא בוחר לשכפל את עמותות השמאל (נחיתות? חוסר מינימאלי במעוף?) ו-"לגייר" שמות קיימים: נשים בירוק – נשים בשחור, בצדק – בצלם, לצד שמות קלאסיים כמו "חוננו" ו-"חוג הפרופסורים לחוסן מדיני"
שמות נוספים של עמותות שהצליחו בעיני להעביר את המסר - צו פיוס (ברור, לא?), לתת (כפשוטו), ראש יהודי (עמותה לזהות יהודית), החברה להגנת הטבע, חרדים לסביבה (המקבילה החרדית לחברה להגנת הטבע), ואפילו – העמותה לשיקום חיות גדולות (כן, יש כזאת עמותה...)