הטקס שמייצר מכירה

לא מזמן, בסוף טיול לילי במדבר יהודה ובדרך החוצה עם הג'יפ (שכשהשמש כבר התחילה לבצבץ ולצבוע את המדבר), בדיוק אז, כשאנחנו ממהרים לצאת אל הכביש ואל הציוויליזציה, עצר החבר שלי בחריקה את הגי'פ.
מה קרה לך, שאלתי בבהלה. אנחנו כבר צריכים לעוף מכאן, אמרתי.
"לא יוצאים מהמדבר בלי קפה וסיגריה של בוקר", הכריז, ולא עזרו כל תחנונים ואיזכור שאת הקפה הקודם שתינו רק לפני שעה.מנהג הוא מנהג, וכך נשלף לו הפק"ל, הקומקום שרק, הקפה השחור של עלית נמזג, הסיגריה סירטנה, ורק לאחר הטקס יכולנו לצאת מהמדבר.

ומה קשור טיול מדברי וטקסים מוזרים לבלוג בנושא פרסום ואסטרטגיה שיווקית? הטיול לא כל כך, הטקסים – ועוד איך. לאחר הטיול חשבתי על אותם המותגים שנכנסו אל חיינו כל-כך חזק, ובעיקר בעזרת אלמנט הטקסיות והשילוב הרב חושי: רוצים דוגמא? קחו את טימטם, וופל שוקולד די ממוצע, שפיצח את אלמנט הטקס. צריך בשבילו לשבת, להכין קפה, לקרר את הוופל, לנשוך אותו בצורה מסויימת ולשאוף בצורה מסויימת מאוד - והרי לכם טקס וחוויה. עוד דוגמאות קלאסיות יותר הן כמובן הסיגריות-בירה-קפה שנצרכים בעיתויים ספציפיים מאוד, אבל שימו עין גם על ביצי קדבורי עם הקונספט "How do you eat yours?", והטיקסיות מיוחדת באכילת הביצה וההתעסקות בה (ראו קמפיין אחרון ובכלל).

ואתם יודעים מה? לא צריך ללכת רחוק: אפילו סתם גימיקים טקסיים של "מותגים" מעניינים כמו פלאפל עפולה (ההוא ליד התחנה המרכזית בעפולה, שכל החיילים מגיעים אליו עם ההקפצות של הכדורים) או "הסביח של עובד" בגבעתיים - שמכין את הסביח בטקס שלם ( "לחצלץ לך? "כמה כמה בדרבי?" והפירוש - כמה עמבה (מכבי) וחריף (הפועל) להוסיף למנה") מייצרים שיחה - ומביאים קונים. על אחריותי.