רשומות

דטרויט מלמדת אותנו: זה אפשרי

תמונה
בהתחלה זה היה עם אמינם. כשההיסטוריה הקרובה היא משבר עצום בכלכלה בכלל ובתעשיית הרכב קרייזלר בפרט -  קייזלר מזהה על מה צריך לדבר, מנצלת את הרגע ועולה עם קמפיין גאוות יחידה לדטרויט, עם הלהיט של אמינם ברקע. איזו בחירה מבריקה: אמינם מתכתב עם המוסיקה השחורה אבל הוא לבן, הקצב והצילום מוקפד וסמי-דקומנטרי, וכשאמינם פונה אלינו למצלמה ומדבר -  התוצאות לא מאחרות להגיע: הפרסומת הפכה לפרסומת השלישית הכי מדוברת מבין פרסומות הסופרבול 2011 והמדוברת ביותר מבין אלו ששידרו תשע חברות מכוניות שונות – ושנת 2011 הסתיימה לראשונה ברווח שהגיע לאחר שנים של הפסדים. חלפה שנה. העניינים הכספיים התחילו להסתדר איכשהו, אבל אנשי קייזלר עלו על משהו: הרוח האמריקאית היא נכס אדיר, והיא משהו שאף אחד לא מדבר עליו או מתכתב איתו. ואז הם עלו באמצע ההפסקה בסופרבול עם קלינט איסטווד האגדי - הפרש הבודד בערבה, ה- DNA  האמריקאי, בנאום אגרוף בבטן: " זו מחצית. שתי הקבוצות בחדרי ההלבשה, חושבות מה הן יכולות לעשות כדי לנצח את המשחק במחצית השנייה. זו גם מחצית באמריקה. לאנשים אין עבודה והם כואבים. והם כולם תו

קטן עליה

תמונה
על 'עקרון ההכבדה' כבר כתבתי בעבר : עקרון פשוט שאני נהנה לראות בקמפיינים פרסומיים, אולי כי תמיד זה מעלה חיוך קטן, והנה סמארט עושה את זה

less is more

תמונה
מעשה בקמפיין מצוין, שהיה יכול להפוך לגדול הרבה יותר: סטימצקי יצאו בקמפיין קטגורי, שמבטיח לנו שעם הספר הנכון אתה אף פעם לא לבד - קמפיין שמעגן את התפיסה וההבטחה של המותג - 'ספרים זה סטימצקי'. אך אבוי, איזו החמצה קטנה. במקום לסמוך עלינו שנדע   לבד כאנשי ספר מי הדמות הנחה על המיטה ובאיזה ספר מדובר, מאכילים אותנו בכפית ומציגים  את הספר בצורה מסודרת וברורה אל מול עינו של הצופה בקמפיין - ועל הדרך מפסידים קמפיין מתוחכם, מעורר מחשבה, שיחה גדולה יותר... וטוב בהרבה

בין היופי והאופי

תמונה
מאוד קשה לשווק ולפרסם מותג רכב. יותר מסתם "קשה". כמעט בלתי אפשרי לייצר אמירה בולטת ואסטרטגיה מגובשת בקטגוריה שחוקה, רבת דמיון בין הרכבים והמותגים, ורק לעיתים רחוקות נראה קמפיין שמציג עולם תוכן מגובש כמו זה שכתבתי עליו בעבר  על הטיגואן או כזה שגיבשנו בזמנו  למרצדס , ולרוב נראה שוטים משעממים של הרכב או במקרה הטוב יותר, כמו כאן, גם רעיון קטן וקריאטיבי. ביונדאי העולמית, לקוח עבר אהוב שלי,  הלכו על תובנה אחת פשוטה ויצרו לכבוד הסופרבול קמפיין חמוד ומעניין. אהבתי.

ההחמצה הגדולה של אמסלם

תמונה
את הפוסט שלפניכם כתבתי שבועיים לפני הבחירות ואני מפרסם עכשיו, כאשר הזמן הוא פרספקטיבה מצוינת: תוצאות הבחירות הוכיחו בבירור כי העולם הדיגיטלי בדגש פייסבוק היה המפתח להצלחה בבחירות - ולהחמצת הבחירות הגדולה של אמסלם, שהיו לו כל הנתונים להצליח ולהשתחל לכנסת. ההסבר לפניכם. * * * העולם הדיגיטלי משנה מהיסוד את מערכת הבחירות תתארו לעצמכם את מערכת הבחירות הנוכחית ללא פייסבוק:  ספק אם הייתם זוכים להכיר מקרוב את הפנינים של יאיר לפיד בעמוד הפייסבוק (טוב, ביי), לראות (שוב ושוב) את בנט נכנס בביילין, לקבל במייל (שוב) את הסרטון 'אלקין סטייל' ולצפות באינסוף פארודיות, פרסומות, שיתופים, סרטונים, סטטוסים וממים על נבחרי הציבור לקראת הבחירות לפריימריז ולכנסת.  ברוכים הבאים למערכת הבחירות מודל 2013: המודל השיתופי. בשונה ממערכות בחירות קודמות, השיתופיות הדיגיטלית הכוללת בעיקר את פייסבוק וגם את אינסטגרם וטוויטר, מחייבת מהפוליטיקאים להפשיל שרוולים ולדבר איתנו - הבוחר הפוטנציאלי - בגובה העיניים, בצורה ישירה ובלתי אמצעית הכוללת גם רגעים אינטימיים וחוויות אישיות. נכון, לא בטוח שבן גוריון ה

מוטב מאוחר

תמונה
פוסט שנאפה בתנור יותר מדי זמן, והנה הוא עולה לאוויר *** חנוכה: קמפיין הפרסום הראשון בעולם חנוכה, והביטוי הידוע "פרסומי ניסא", מעורר שאלות מעניינות על פרסום ועל כוחם של סמלים. סמל, אייקון הגראפי המבטא מסר מסוים ללא מילים, היא תופעה שמלווה אותנו מאז ומקדם, וכבר בספר במדבר החלוקה של השבטים מקבלת מאפיינים ויזואליים ברורים: " וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ   עַל   מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ   עַל   דִּגְלוֹ   לְצִבְאֹתָם " - לכל שבט המאפיין שלו, ועולם התוכן עמו הוא מזוהה. כיום, בלוח השנה העברי, אנו מכירים אייקונים גראפיים שונים שניתן לשייך לכל חג, כמו למשל תפוח בדבש בראש השנה, ארבעת המינים בסוכות, מצה בפסח, מסיכה בפורים ועוד. אך בשונה מסמלים אלו שנוצרו עם הזמן ומשמשים לתיאור החג – חג החנוכה יוצא דופן בעניין זה: בחג החנוכה נוצר סימבול בכוונת מכוון לשם פרסום, כפעולה יזומה ומתוכננת שמטרתה להעביר מסר באמצעות סמל, ובהקצנה, אפשר להתייחס לחנוכה גם כקמפיין הפרסום הראשון בעולם. חנוכיה שווה נס - וההגבלות ההלכתיות סביב החנוכיה מחדדות את הנקודה: על החנוכיה לפרסם את הנס ולשם

שייך לכולם?

תמונה
כמה עבדנו על האישור כדי לקבל את הזכות המיוחלת. הסברנו למה מיועד הקמפיין,  מהו הרעיון שעומד מאחוריו ומדוע זה מתאים בול דווקא עם איינשטיין. אפילו רבנו על הגודל של הקרדיט בצד. בסוף המודעה הזו יצאה באישור האוניברסיטה העברית בירושלים,  שלמור אבנון עמיחי 2011, קמפיין מרצדס  Left Right Brain  אך כנראה שמהיום (לפחות בקליפורניה )  איינשטיין הופך שייך לכולנו