strategic-navigation

הבחירות בפתח, צוותי החשיבה של המפלגות והמועמדים השונים מתכנסים בחדרים רווי עשן, ומתחילים בעיסוק התשתיתי-אובססיבי לכל קמפיין מתחיל: הפרחת סלוגנים לטובת המועמד / המפלגה. ואז - מתחיל הבלאגן: יועץ א' מושך לכיוון הבטחוני, יועץ ב' לכיוון הכלכלי- חברתי, יועץ ג' חושב שסלוגן זה סתם חארטה ובכלל הכי חשוב זה "פעילות באינטרנט כמו אובמה" ומנהל מטה השטח בכלל לא מבין מה זה סלוגן. ואז עוצרים הכל, עושים סקר כמותי (והמהדרין - איכותני (קבוצות מיקוד)), מקריאים את התוצאות - שרק עוזרות לכל צד להתבצר בעמדתו. מה עושים? איך בוחרים סלוגן, ומהו סלוגן בחירות טוב? את המילה סלוגן הייתי מציע ראשית כל להחליף בכינוי "ראש החנית" (שהרי במלחמה - כמו במלחמה), ולהעמיד כל סלוגן במבחן "כוס המים" (מעין elevator pitch): כשפעיל שטח דופק על דלת, הסלוגן אמור לייצר לו את משפט הפתיחה, את הבידול, את הDNA של המסר בשורה אחת קצרצרה. את - "למה לבחור דווקא ב... ולא ב... כי....", ואם הוא הצליח לסקרן ממילא נפתחה כבר הדלת וממילא הציעו לו גם כוס מים, והדרך ללב הבוחר קצרה יותר. תראו את אובמה

בכנס חדשנות של SIT בו הייתי לא מזמן בנושא "פיתוח ובר-קיימא" (או משהו כזה), נוכחנו לדעת שפיתוח עסקי יכול להשתלב מצוין עם שמירה על הטבע. אבל היות ואמר כבר איזה חכם קדמוני שלנו - "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (ותראו איזה ביש - לאף אחד אין מושג מי אמר את המשפט הזה) - תקראו את הדברים בעצמכם ועל עוד בבלוג החדש של SIT. שווה להכיר, שווה לקרוא: המון ידע וכיווני חשיבה מרעננים: http://www.sitsite.com/blog/

לעשות סרטים זאת מלאכה שאין קשה ממנה, אכזרית ממנה, מתסכלת ממנה, שכוללת פוליטיקה ואמנות, משאבים כספיים, יכולות קוגנטיביות-חברתיות-רגשיות מפותחות. זוהי אמנות שדורשת הבנה בהפקה, בצילום, בכסף, בטכנולוגיה, במשחק, בהיסטוריה ובעוד אלף ואחד פרטים קטנטנים שירכיבו יצירה אחת. אבל אחרי הסרט הזה (שלא בטוח שתראו ואם תראו לא בטוח שתאהבו ואם תאהבו לא בטוח שתבינו, אבל כל כך שווה לנסות ), אחרי הסרט הזה, יו, איך בא לי לחזור ולעשות סרטים.