העולם השטוח של סטארבקס
יש משהו מרגש בקליפ הזה, שמהווה חלק מקמפיין גדול של סטארבקס, מעצמת הקפה העולמית. יש משהו מדליק בסירטון הזה, שאני מניח שיגרום גם לכם לראות אותו בסבלנות ועד סופו: עשרות מדינות, מאות (לא ספרתי) זמרים חובבים, תרבויות שונות, מבטא שונה, ליכסון מבט, צבע עור, השקפת עולם, מצב סוציואקונומי - הכל שונה כל כך, וממילא מרתק כל-כך. אבל יש גם משהו עצוב בסרטון הזה. אם סטארבקס (כמשל) יצליחו מאוד, ואם המותגים שמקיפים אותנו ושאנו עובדים עבורם יצליחו בצורה מוחלטת, בעוד כך וכך שנים לא נראה עוד סינים עם כובע מוזר ועולם מנהגים מיוחד ושונה, בקניה יתלבשו סופית כמו באירופה (אבל עם בגדים מיד רביעית), במזרח לא נמצא קפה שחור אסלי טחון, ובאפגניסטן ובמזרח הרחוק יהיה קשה יותר למצוא נגני עוד וסיטאר, כי כולם ינגנו על חשמלית: השילוב בין העוצמה של המותגים סביבנו לבין המהפכה הסלולארית והאינטרנטית הופך את העולם שלנו לשטוח יותר, חסר זהות ייחודית ומקומית, ומשעמם יותר.