strategic-navigation

בגליון האחרון של businessweek סיפר העיתון לעולם על פיתוח "זרעי העתיד": כתבה מחמיאה בעליל לסיפור הלא ברור הזה שאף אחד לא יודע לאן הוא יקח אותנו, שהופך את כדור הארץ לקניון גדול ומשובט כמו מקדונלס: כל הזרעים יהיו בעתיד אותו הדבר, ומידע גנטי רב ועצום יעלם, שלא לדבר על צרות אחרות. בנשיונאל ג'אוגרפיק, עיתון בו אני כותב מדי פעם, הצגתי לא מזמן תמונה עגומה של מצב בעלי החיים לאורך שפלת החוף, ובקיצור נמרץ - הם פשוט נעלמים: את מקום המכרסמים, הציפורים והיונקים השונים מחליפים כלבים משוטטים, חתולים שהתפראו ועורבים, והמחשבה שאני בתעשייה (המרתקת הזו) שעוזרת לעולם להראות כמו שיכפול אחד ארוך גורמת לי לפעמים טיקים קטנים כאלה בצד (אבל אני מתגבר).

אילוץ מביא לפעמים (ואולי בדרך כלל) פתרונות יצירתיים לעולם. וכך, אט אט, מתפתחת לה בשקט במגזר החרדי האלטרנטיבה לטלוויזיה. רגע. לא להיבהל. התחליפים אינם באמת טלוויזיה, אבל כשאתה רעב, עדיף חטיף מכלום, לא? קבלו דוגמית של "הטלוויזיה החרדית הראשונה": 'סידיש' , דיסק צרוב על CD (כי ברוב הבתים יש מחשב, אבל לא DVD) שמסקר חודשית את המתרחש בעולם הגדול ובמגזר החרדי, בעזרתם של כוכבי התקשורת במגזר מנחם טוקר קובי סלע. הדיסק (זה שצפיתם בו כרגע הוא מספר 71 - התמקדות בנושאים סביבתיים (!)) מופץ בחנויות מוזיקה חרדיות ובדוכני עיתונים, נמכר בעשרה שקלים (ונצרב הלוך וצרוב), נושא את החותמת 'מאושר בפיקוח רבנים ואנשי חינוך', כולל אייטמים שונים (ראיון עם אורי לופוליאנסקי על הקטנועים הירוקים של עיריית ירושלים, מערך הכשרות לשנת השמיטה, תערוכת מכוניות היברידיות, מוסיקה חסידית, שעשועון בשם "אויבר חוכעם" ועוד ועוד), והוא למעשה מדיה טלוויזיונית-חדשותית כמעט יחידה למי שלא מחזיק בבית מכשיר טלוויזיה / אינטרנט רחמנא ליצלן. ואל תלכו לשום מקום (אפילו שכמעט אין שם פרסומות). הנה קטע קצר על מ

תוספת משובחת לסרטון הקודם שהייתי חייב להוסיף. בהנאה!

תראו, מדובר בהחלט בתופעה מרתקת, וזהו חלק ב' על תופעה זו ( מצ"ב חלק א' ) עם מספרים ונתונים שונים ומעניינים. אז ככה: מדובר בלמעלה מעשרים עלונים, בהפצה של עשרות אלפי עותקים לגיליון, לכמעט לכל בית כנסת בארץ החל מרמת הגולן ועד אילת. העלונים מייצגים זרמים שונים, תנועות שונות ומגמות חברתיות בקרב המגזר הדתי לאומי. כך למשל נוסד בחודשים האחרונים עלון חדש - "ארץ ישראל שלנו" כביטוי לזרם חרדל"י ימני, עלון מועצת יש"ע - "יש"ע שלנו" נוסד עם התפוררות הגושפנקה ( ותודה לויקימילון על התיקון ) ביהודה ושומרון, ואילו " ראש יהודי " ו-"מעייני הישועה" נולדו כעלונים שהם בעצם מוסד למגמת החזרה בתשובה שעולה כפורחת במגזר הדתי לאומי (ראו בצד מפה תפיסתית בלתי מחייבת למיפוי העלונים העיקריים), וגם חידושים לא חסרים: עלון "עולם קטן", המיועד לצעירים, המציא את השו"ת הסלולרי הראשון: שלח שאלה לרב בעזרת SMS, ותקבל תשובה חמה במקום. הרבה מעבר למגמות השונות, עלוני השבת הם כלי ביטוי לזרמים שונים, דעות שונות וחדשות, והמדיה הזו משפיעה בהרבה מעבר לג

האדישות כלפי שדרות ובנותיה איבדה מזמן כל פרופורציה. שדרות מדדה בקושי על רגל אחת, ומודעת אמנסטי נראית השבוע רלוונטית וכואבת יותר מתמיד

תארו לעצמכם מדיה שהצרכן צופה בה בלי הפרעות למשך זמן ארוך מאוד, ומקיפה קהל יעד מוגדר המאופיין עם סוציו גבוה. הייתם משלמים עליה או לא? למגזר הדתי לאומי יש חיה כזו. עלוני השבת. תחשבו על זה: למעלה מעשרים עיתונים המכילים פרסום ותוכן שיווקי המונחים שבת שבת בבית הכנסת ומקיפים מגוון דעות פוליטיות ותורניות מכל גווני הקשת הדתית לאומית, וחוץ מקולו של החזן - שום דבר לא מפריע לצפייה ועיכול.

מצגת מצויינת ומקורית (שווה לראות רק בגלל העיצוב), להבנה מעמיקה של נבכי המותג. עוד חומרים משובחים תמצאו באתר SMO של אורלי יצחקי וצביקה אבנרי. מומלץ: | View | Upload your own

מודעה תמוהה מאוד פורסמה היום במוסף עיתון 'במשפחה' (אחד מהעיתונים המובילים במגזר החרדי). במודעה, שמדברת על שמפו ללא קשקשים, נעשה שימוש בקופי שעלול להיות כפול משמעות במגזר החרדי, בטח ובטח עם האימג' מאחור, זוג בחורים שלומדים הלכות שבת או הלכות חפיפה, והמבין יבין. אבל זה לא נגמר בזה: חיבור לומדים, שמאחוריהם ספרייה תורנית אל שמפו להורדת קשקשים, מלמד אותנו משהו על פיספוס קריטי בהבנת הצרכן החרדי, והשמועות כבר מספרות על קצף רב שעולה מהמקלחת הזו.

זהו. יהיה קרב. מנהלי שיווק מעלעלים בבהילות בדו"חות השנתיים, טלפונים מצלצלים ממשרדי הפרסום, פלנרים שוברים אצבעות על המקלדת, הקריאייטיב אוספים פרינט לפרינט, העסקנים בוחשים והביצה מתחילה לבעבע. תחרות אפ"י 2008 . אנחנו, נהיה שם.

אינטרנט חרדי. זה כאן. האינטרנט חי, בועט, והשאלה הגדולה היא עד כמה, וכמה ספרים יכתבו בעוד עשור על כמות ואיכות השינויים שהמדיום הזה ייצר בעקיפין ושלא בעקיפין בחברה החרדית. ואם האינטרנט כאן ( ואפילו יו-טיוב חרדי, שימו לב לכמות הצפיות ), ובקרוב גם אינטרנט כשר שכבר יש עבורו וועדה רוחנית (שכבר התחילה את עבודתה ראו ההודעה), יהיו כמובן מתחרים שונים, ויהיה בסוף מישהו יגזור קופון שמן. כי כשיהיה קהל צרכנים, מישהו ימצא את הדרך לפרסם שם או סתם לשבת על השיבר של הגיגית. גיגית אמרתי? הבהרה קטנה לסיום: אינטרנט כשר הוא לא באמת אינטרנט כמו שאתם מכירים. דמיינו אוקיינוס. יפה. עכשיו, דמיינו גיגית קטנה נחה על החול ולא נוגעת במים, ואיש עם מגבעת מעביר מדי פעם מים לגיגית. זהו. כך יראה האינטרנט החרדי הכשר, וכרגע זה הרבה.